אבות, דברו עם הבנות שלכם על מין
נועה נופר // עיתון הארץ // 3 ליוני 2021
אני זוכרת את אבא שלי מביט בי ומחייך. אני זוכרת את עצמי מסתכלת עליו, אולי קצת נבוכה, ומחייכת בחזרה. "את נראית קורנת", הוא אמר לי. "אני שמח בשבילך". לא עניתי. אבל המשכתי לחייך. נראה לי שלא הפסקתי לחייך אז שבוע. ככה זה כשאת חווה אהבת נעורים ראשונה. ככה זה כשהפעם הראשונה שלך היא חוויה ממש טובה והיא בדיוק כפי שרצית שהיא תהיה. וחוץ מזה שזאת היתה חוויה טובה, עם פרטנר נהדר - גם קיבלת אישור מאבא שלך על כל הסיטואציה.
אני יודעת שזה נשמע מוזר. אבא? מדבר עם בתו על מין? מעודד את בתו המתבגרת למגע מיני? ועוד שמח בשבילה אחרי שהיא חווה חוויה שכזו? נשמע כמו מדע בדיוני לרוב הבנות, ולרוב האבות. אבל אני רוצה שנחשוב שניה לעומק על השתיקה הזו בין אב לבתו אליה הורגלנו - האם זאת באמת שתיקה שאנחנו רוצים להמשיך לקיים?
כשנערות מתחילות להתפתח מינית, הן מקבלות מסרים כמו: "אל תלכי לבד ברחוב" / "שימי לב מי מתחיל לדבר איתך ולמה" / "אל תורידי את המבט מהמשקה שלך לשניה", המובילים לחוויה שנערים וגברים לא חווים ולא יכולים להבין: להתבגר ולהתחיל לחשוש מהגוף שלך עצמך. הסביבה מאותתת לנערות שהגוף שלהן, שמתחיל להתפתח לעיני כל (בשונה מנערים, צמיחת החזה נעשה לעיני הסביבה כולה, גם אם מתחת לבגדים) - הוא למעשה מסוכן עבורן. במקביל, זהו שלב בו נערות מתחילות להתפתח הורמונלית. הן מתחילות להרגיש משיכה, מיניות, ולא תמיד רוצות או יכולות להתכחש לה. כך, רוב הנערות גדלות חצויות - מצד אחד הרצון לגלות את המיניות שלהן וליהנות ממנה, ומצד שני הפחד מגילוי המיניות שלהן ומהנאה ממנה.
במאמר זה, אתייחס לשיח של אבות עם בנותיהן - הנמשכות לנערים. בהמשך לשיח הורי המעודד מיניות חיובית, בטור הבא אעסוק במשיכה של בני ובנות נוער לבני מינם, ואיך אנחנו, אימהות ואבות, יכולים לסייע להם ולהן להתמודד עם התחושות שעולות מכך.
עכשיו אבות, אני רוצה לשאול אתכם שאלה קצת מפחידה: איזה סוג של חיי מין אתם מאחלים לבנות שלכם כשהן יהיו בנות 30? איך הייתם רוצים שהן ירגישו עם הגוף שלהן ועם המיניות שלהן בתור נשים בוגרות? זאת שאלה מפחידה כי הורגלנו לחשוב שנערות ומיניות שווה סכנה, אבל בפועל, כשאני שואלת אבות את השאלה הזו, כולם עונים את אותה תשובה בסופו של דבר - אני רוצה שיהיה לה טוב, אני רוצה שהיא תהנה מעצמה ומהגוף שלה, ואני רוצה שהיא תרגיש ראויה, יפה ומושכת. ובכן, משהגענו לנקודת המוצא הזו, אפשר להתחיל את התהליך. כעת, אני רוצה להציע דבר רדיקלי: תתחילו לדבר עם הבנות שלכם על מיניות.
מדוע? כי החיבור לעצמן מתחיל עם ההתפתחות המינית והגופנית, ולכם יש תפקיד שונה מזה של אימהות, המביאות הזדהות והבנה לשיח על מיניות. אתם, האבות, מביאים איתכם פתח לעולם הגברי, נקודת מבט אחרת ובעיקר - אישור מהותי וחזק שהבת שלכם יכולה לקבל כלפי הגוף שלה וכלפי המיניות שלה. כשאבא שלי, למשל, אמר לי שאני נראית קורנת ושהוא שמח בשבילי - הוא למעשה העביר לי מסר עקיף שמותר לי להיות מינית, ושמותר לי ליהנות מהמיניות שלי. ובעיקר, הוא אותת לי שהוא סומך עליי שאני יודעת מה טוב בשבילי. ואם אבא שלי סומך עליי, כנראה שאני גם יכולה לסמוך על עצמי ולהקשיב לרצונות שלי, גם בטוב וגם ברע.
אב לבת מתבגרת? כך תוכל לפתח עמה שיח בריא ומכיל על מיניות:
היה כתובת
קשה לך לחשוב שאתה מדבר עם הבת שלך על יחסי מין? תתחיל מלדבר על חברים, או כל נושא אחר שקל לך יותר לדבר עליו ופחות מביך אותך. דייטים למשל, מה אתה מאחל לה, למה לדעתך חשוב שהיא תשים לב כשהיא מתחילה לדבר עם מישהו, ומדוע מגיע לה את הבחור הכי טוב. הנושא הספציפי אינו משנה - העיקר שתתחיל לאותת שאתה כתובת עבורה. ככל שנתרגל שיח על זוגיות ומיניות, דווקא מהמקומות שנוח לנו לדבר עליהם, לאט לאט השיח יתרחב ויגיע גם למקומות שבעבר חשבנו שלא נוכל לדבר עליהם. וגם אם לעולם לא תדבר עם הבת שלך על יחסי מין הלכה למעשה - זו לא בהכרח השיחה המרכזית. הרבה יותר חשוב שהיא תדע שאבא שלה דואג לה ורוצה לדבר איתה - על כל דבר. אם לא תאותת לה שאתה מוכן לדבר על נושאים שהסביבה כבר סימנה לה כטאבו, היא כנראה לא תיזום שיחה בנושא לעולם.
צור מרחב חיובי
"את יוצאת עם מישהו הערב? איזה כיף". אישור על כך שהיא מתחילה לצאת עם נערים, ושזה יכול להיות כיף - הוא אחת המתנות הכי גדולות שאתה כאבא יכול לתת לבת שלך. כשאתה ממקם לה את התפיסה כלפי זוגיות, רומנטיקה ומיניות, כמרחב שיכול להיות חיובי עבורה, היא גם תדע לדרוש לעצמה זאת, כי היא תבין שזה מה שמגיע לה. אם אתה אומר שמגיע לה הכי טוב, גם בקשר עם בנים, זה נותן לה תחושה שאתה סומך עליה. יותר מכך, זה מרחיב לה את תחושת הבטחון שאליה היא תידרש, אם היא תיקלע למצבים לא נעימים. בנוסף, אם אתה מסמן לה שאתה חושב שלצאת עם בנים זה דבר חיובי, היא תרגיש שאתה רלוונטי יותר עבורה. כי קרוב לוודאי שגם היא מרגישה שזה חיובי לצאת עם בנים.
אפשר מקום לחשש
"תשמעי, אני יודע איך ראש של בנים עובד, בואי נדבר על זה". אז עכשיו שאתה כתובת רלוונטית, אפשר לדבר גם על חששות, ולהציע לה כל מיני נקודות מבט שחשוב לך שהיא תשים לב אליהן. אתה, כגבר, יכול לתת לה פתח לנקודת המבט של נערים, וכשאתה מדבר איתה על כך היא למעשה מתרגלת שיח על זוגיות, על רגשות ועל מה שחשוב לה עם בן המין השני. כך, יהיה לה קל יותר לעשות זאת גם עם החבר שיהיה לה או עם נער שהיא מתחילה לצאת איתו, כי היא למעשה כבר תירגלה שיח כזה עם גבר. אז מה אם הוא אבא שלה?
השתמש ברגשות כמנוע
"אני זוכר שכשאני הייתי בגילך, דאגתי נורא ממה שהבחורה שאני יוצא איתה תחשוב עליי". קשה לך לדבר עם הבת שלך על זוגיות או על מיניות באופן ישיר? אולי היא בעצמה דוחה את השיחה? נסה לדבר על עצמך, בדגש על רגשות. היזכר איך אתה הרגשת בגילה, אולי באותה סיטואציה בה היא נמצאת כרגע - ותשתף אותה מנקודת המבט שלך. אתה יכול לפתוח פתח לשיח שאולי עד היום לא התקיים, וגם יישאר סביב נושא הזיכרונות - וכך ירחיק את השיחה מדיון ספציפי בחוויה שלה. בנוסף, שיתוף יכול לנרמל חוויות שהיא חווה או סיטואציות מסוימות. וחוץ מזה, רגשות הם רגשות. אז מה אם הרגשת ככה לפני 30 שנה? שיחה על רגשות היא תמיד רלוונטית.
אז, תתחיל בקטן, מאזור הנוחות שלך. תחשוב על מיקום שבו בדרך כלל מתפתחת שיחה טובה בינך לבין הבת שלך. אפשר לתכנן מראש מה שאתה רוצה להגיד או נושא עליו תרצה לדבר. אם עולה מבוכה, היא סימן טוב, מכיוון שהיא מסמנת שאתה משנה את הנושא מטאבו, לנושא מדובר. ככל שתנסה לדבר יותר - כך המבוכה תפחת, וזה יקרה מהר יותר משנדמה לך. ובסופו של דבר תזכור, המטרה היא לתמוך בבת שלך. לתת לה לדעת שיש לה גב ושזה אבא שלה, שסומך עליה, שנותן לה טיפים וכלים ושהוא כתובת עבורה - אפילו בנושא שאף אחד לא מדבר עליו, כמו מיניות.