"תיאום ציפיות" הוא אחד השיעורים החשובים לחיי האהבה של ילדיכם
נועה נופר // עיתון הארץ // 29 לאוגוסט 2021
כשדורון הציע לי לבוא אליו, נורא התרגשתי. הייתי אז בכיתה י', הוא היה בי"א והיינו ידידים טובים. היינו יושבים ביחד בהפסקות, מריצים צחוקים והיה לי ממש כיף איתו. "מה נעשה?" שאלתי. "נראה סרט", השיב בפשטות. הסכמתי. אחרי כללי הטקס המנומסים של תחילת המפגש, התיישבנו לראות את הסרט. אני זוכרת שהרגשתי מאוד בוגרת שיש לי ידיד שגדול ממני.
לאחר כמה דקות, הופתעתי לגלות שהוא מלטף לי את הכתף. מרוב הפתעה, הפניתי את מבטי אליו, והוא פירש את זה כהבעת עניין מצידי - ונישק אותי. מיד עצרתי אותו ושאלתי: "מה אתה עושה?". "מה זאת אומרת? מנשק אותך", הוא אמר וחייך והתקרב בתקווה לנשיקה נוספת. הפעם בלמתי אותו מראש: "חשבתי שבאתי בשביל הסרט. זה מה שאמרנו".
"לא היה לך ברור שאם אני מזמין אותך הביתה זה גם יהיה לדברים אחרים?", שאל. כשהבהרתי שזה לא מה שתכננתי, הוא הבהיר שבעצם זה די ביאס אותו, והוא מעדיף שאלך. התקשרתי לאמא שלי שתבוא לאסוף אותי. כשהגיעה, היא שאלה למה חזרתי כל כך מהר וסיפרתי לה, בלי להיכנס לפרטים. "חבל שלא דיברתם לפני המפגש על מה כל אחד רוצה שיקרה הערב", אמרה. חשבתי לעצמי שהיא ממש מיושנת, וזה היה מביך אם היינו מדברים לפני כן על מה שיקרה או לא יקרה.
תיאום ציפיות. איזה כלי חשוב שלא משתמשים בו כראוי; ולא מלמדים אותו בכלל. זה שיעור חסר אצל מבוגרים רבים, ובטח שבטח שהוא חסר לבני ובנות נוער שלומדים תקשורת זוגית ומינית, במקרה הטוב מסרטים או סדרות ובמקרה הרע - מפורנו. ובסרטים הרי הכל קורה באופן "טבעי", וכולנו גדלנו עם המחשבה העקומה שזו המציאות - מגע מיני טוב פשוט קורה מעצמו. "כימיה", קוראים לזה; אבל דווקא תיאום ציפיות מוקדם למפגש, בו כל צד אומר מה הוא רוצה שיקרה, או מה ממש לא מתאים לו שיקרה - יכול להוביל למפגש זוגי או מיני מעצים וחיובי.
לנו, ההורים, יש תפקיד חשוב בחינוך למיניות מיטיבה וחיובית - אנחנו צריכים לשבור את המיתוסים. ואותה כימיה קסומה וטבעית היא אחד מאותם מיתוסים, שמלווה באמונה שלדבר "הורס את הכל". חשוב שנעזור להם לפתח ראייה ביקורתית כלפי התכנים שהם צופים בהם, שמכניסים להם לראש שהכל אידילי ורומנטי תמיד, או מקסימום איזו אי-הבנה שאחריה הגיבור מבין שהיא בעצם אהבת חייו. חשוב שנתרגל ביחד איתם תיאום ציפיות ונלמד אותם לעשות זאת בעצמם עם הפרטנר או הפרטנרית שלהם.
איך עושים את זה?
נסו להפוך את זה לחלק טבעי מהחיים
תיאום ציפיות רלוונטי לכל תחומי החיים, ואפשר לקיים איתם שיחות כאלה בעצמנו. המשפחה נוסעת לטיול משותף? לכל אחד יש רצונות ותוכניות משלו? זה אחלה זמן לתיאום ציפיות משפחתי. קבעתם יום כיף של אמא/אבא ובת/בן? בואו נתאם ביחד מה יהיה, שלא יהיו אכזבות. ההזדמנויות לתיאום ציפיות קיימות לרוב - אנחנו בעצמנו צריכים לפתח מיומנות של חשיבה מראש על מאורע שכדאי שנדבר עליו מראש, ואז לתרגל זאת באופן מובהק עם הילד או הילדה.
בשלב הבא צריך לחבר את המיומנות הזאת באופן ישיר וברור גם למרחב של זוגיות ומיניות. כלומר, לנצל רגע של שיחה משותפת ולהגיד באופן ברור שתיאום ציפיות - טוב שיעשה לפני מפגש זוגי או מיני. זה חשוב כי גם אם אתם משתדלים להפוך את תיאום הציפיות לחלק בלתי נפרד מהתרבות המשפחתית, זה לא מבטיח שהבן או הבת שלכם רואים בו המרחב הזוגי או המיני.
נסו ללמד אותם לפתח ראייה ביקורתית
רואים ביחד סרט? הנשיקה קרתה מעצמה בלי שאחד מהזוג שאל או שאלה לפני? אחלה הזדמנות לשיחה על כך שזה לא בהכרח ככה בחיים האמיתיים, ודווקא השאלה "אפשר לנשק אותך?", יכולה להיות השאלה הכי רומנטית בעולם.
אני אומרת את זה לבני ובנות נוער, והתגובה הראשונית שלהם היא להסתכל עליי כמו על דינוזאורית. אבל אז אני מפרקת את זה איתם ושואלת אותם - למה זאת שאלה טובה? על מה היא מעידה? והם בעצמם עונים שהיא מעידה על איכפתיות, על בדיקה של רצון הדדי ותקשורת.
אפשר לעשות זאת גם כאשר רואים סצנה ובה זוג מקיים יחסי מין בפעם הראשונה מבלי לדבר על כל מה שעלול להשתבש בדרך. ובהחלט עלול להשתבש בדרך. אפשר וחשוב לדבר איתם על כך שיחסי מין עם חדירה עלולים לכאוב בהתחלה, ולכן להרבה זוגות לוקח מספר נסיונות עד שבכלל הם מצליחים לקיים חדירה. דווקא אם הם ידעו זאת, ואנחנו נעודד אותם לקיים שיחת תיאום ציפיות לפני - סיכוי טוב שהחוויה תהיה נעימה יותר ומביכה פחות.
נסו ללמד אותם שבמיניות בריאה מותר לתכנן
עוד דוגמה שחשוב לשבור בכל הנוגע למגע מיני זה עניין הספונטניות. נכון, ספונטניות היא כיפית ויש לה את הקסם שלה - אבל היא לא הדרך היחידה שבה מיניות צריכה להתקיים. שוב, בגלל סרטים וסדרות - רובנו חושבים שאם נקבע מראש זמן למפגש הכולל בתוכו מגע מיני, אז "הרסנו את הרגע". דווקא בגיל ההתבגרות - בתקופה של גילויים, חששות והתרגשויות - התכנון של המפגש עם עם הפרטנר או הפרטנרית יכול להעצים את המפגש עצמו. ללמד אותם לשאול מראש שאלות כמו: מתי זה יקרה? איפה? מה נעשה שם? מה הגבולות שלי? מה הגבולות שלך? שאלות שהן לא מובנות מאליהן וחשובות כל כך.
לפרק את התוכן של תיאום הציפיות
אני מזמינה אתכם ללמוד וללמד את הילד או הילדה שלכם כלי לתיאום ציפיות שראשי התיבות שלו הם RBDSM (רגע לפני שאתם נבהלים - אין לזה שום קשר ל-BDSM שישר עולה לנו לראש). כלי זה, אשר מאפשר פירוק של תיאום ציפיות נרחב
שיאפשר מרחב בטוח יותר, מתוקשר יותר ומאפשר יותר לכל צד. כל אות מסמלת היבט אחר של תיאום הציפיות, עליו כדאי
לענות ביחד עם בן או בת הזוג לפני המגע המיני:
Relations (מערכת יחסים) - מה הציפייה שלי ממערכת היחסים הזאת? מה רמת המחויבות בינינו?
Boundaries (גבולות) - מה הגבולות שלי הערב? מה הגבולות שלך? מה אני לא הייתי רוצה שיקרה במפגש הזה? איפה אני לא מוכנ.ה למגע בגוף שלי?
Desires (רצונות) - מה ממש הייתי רוצה שיקרה הערב? מה הייתי שמח.ה לעשות?
STD (מחלות מין ומניעתם) - באילו אמצעי מניעה אנחנו משתמשים בהתאם לאקט המיני שנקיים? האם אמצעי המניעה הזה מקובל על שנינו?
נערים רבים מניחים מאליו שכל הנערות, למשל, נוטלות גלולות למניעת הריון. כמו כן, בשל צפייה מרובה בפורנו - נערים רבים מתקשים להגיע לאורגזמה עם קונדום ולא מעוניינים להשתמש בו בעת המגע המיני. הסטטיסטיקה אמנם מצביעה על כך ש-60% מבני ובנות הנוער מקיימים מגע מיני עם אמצעי מניעה, אולם חשוב להסביר להם ולהן את היתרונות והחסרונות של כל אמצעי מניעה. נער שמתקשה לגמור עם קונדום - אפשר לעודד אותו לאונן עם קונדום על מנת להתאמן (זה מצליח יותר מהר ממה שנדמה להם).
Morning after (למחרת בבוקר) - מה הציפיות לגבי מה שיקרה בינינו מחר בבוקר? האם צפויה להיות מבוכה? האם אנחנו נשארים לישון ביחד ולבלות את הבוקר ביחד או לא?
חינוך למיניות לא נגמר בהעברת מידע יבש, הוא כולל גם שבירת מיתוסים, למידת נורמות חברתיות (ולעיתים גם שינוי של נורמות בעייתיות) ופיתוח מיומנויות תקשורת. תיאום ציפיות כולל בתוכו את כל ההיבטים הללו, וכשנער או נערה לומדים זאת, זה יכול להביא שינוי משמעותי בחיים הפרטיים שלהם וגם ברמה החברתית בכלל. בואו נדבר איתם על זה ונלמד אותם להשתמש בכלים של תקשורת מיטיבה וחיובית - גם במרחב המיני.
