מדוע המיניות של נועה קירל מתקילה הורים פמיניסטיים

נועה נופר  // עיתון הארץ  // 18 למאי 2023 

​

בואו נדבר על נועה קירל. לצד הרעפת תשבחות לביצוע הגמר, העפלה למקום השלישי והמכובד והיותה של קירל דוגמה ומופת לעבודה קשה שמשתלמת - יש גם קול נוסף. קול ששואל: האם זו הדוגמה שאנחנו רוצים ורוצות לתת לילדים שלנו בכל הנוגע למסרים המיניים שהכוכבת הצעירה מעבירה בתנועות, במבטים, בתלבושות שלה?

​

הקול הזה אינו חדש. זה אותו קול שאומר: הילדות הקטנות שלנו עוד לא יודעות מה המשמעות של התנועות הסקסיות האלה של הזמרות, הספורטאיות, המנחות, השחקניות - וכבר הן מחקות אותן, וזה מוקדם מדי, וזה קשה.

מצד שני, יש קול אחר, שאומר: איזה מדהים זה שאנחנו חיות בעידן בו מותר לנשים להיות מיניות. איזה יופי שנועה קירל לובשת מה שהיא רוצה, ורוקדת איך שהיא רוצה - מה יותר מעצים מזה? הנה עוצמה נשית, כזו שמחוברת גם לגוף שלה, ולמיניות שלה, וחוגגת את עצמה.

​

הרי אנחנו הורים פמיניסטיים שמאמינים שנשים שוות ערך ומסוגלות, יכולות לבחור כיצד להציג את עצמן בציבור, וכי יש להן זכות מלאה על גופן והדימוי שלהן. מתוך העמדה הזו אנחנו גם מאחלים ומאחלות לבנות שלנו שירגישו חופשיות ועצמאיות, שיוכלו להתבטא איך שהן רוצות, ואפילו, כשאנחנו מרשים ומרשות לעצמנו להודות בזה - אנחנו מקווים ומקוות בשבילן שכשהן יתבגרו הן ירגישו סקסיות ומושכות.

​

אז מה נכון לעשות? לפנינו קונפליקט פמיניסטי מוכר: הנה אנחנו חיות בעידן שבו "מותר" לנו, הנשים, להיות מיניות וחזקות. המיניות שלנו מועצמת ולגיטימית; מצד שני, כאשר הדימויים הללו מצויים בכל מקום, הדבר מעלה את השאלה לגבי מסרים תרבותיים וחברתיים שלמעשה מחייבים אותנו להיות מיניות כדי שיראו אותנו. וכאן נמצאת הבעיה - כי כשמשהו הופך ל"צורך", הרצון נעלם והופך לדיכוי. אם כך, מתי אותה השראה הופכת לדיכוי?

​

השאלות הנכונות

אם אני אעיר לבת שלי על הלבוש שלה, על התמונות שהיא מעלה לאינסטגרם או כל דבר אחר, ואפסוק שהיא משתפת פעולה עם דיכוי של נשים - אני מעבירה לה מסר שאין לה בחירה חופשית, וכך לוקחת ממנה את הכוח שהיא מרגישה במקומות האלה. מצד שני, אם אני חושבת שהיא פועלת מתוך דיכוי, האם אני באמת יכולה לשתוק כאשר אני רואה אותה משתפת עם זה פעולה?

​

ראשית, אני ממליצה להיות מודעים ומודעות לדילמה הזו, שהיא דילמה פמיניסטית ארוכת שנים. להכיר בה, לקרוא דעות עליה, להבין שיש פה קונפליקט שנכון למצב החברתי כרגע ואין לו בהכרח פתרון חד משמעי.

שנית, אני ממליצה לחזק את הבנות שלכם. אם הן מרגישות יפות, תחזקו תפיסה זו ותגידו להן שהן יפות; אם הן מעלות תמונה שהן עפות עליה, תצטרפו לתעופה - תעבירו להן מסר שמותר להן להרגיש חזקות, עצמאיות וסקסיות. שהן מחליטות איך להתלבש, איך להצטלם ומה להעלות לרשתות (כמובן, לצד חינוך למיניות מיטיבה ברשת ובכלל). כך, גדל הסיכוי שהן יגדלו להיות נשים שמרגישות בעלות על המיניות שלהן וידעו שמגיע להן עונג והקשבה.

​

במקביל, תפתחו אצלן ראייה ביקורתית. תדברו איתן על התופעה הרווחת לפיה כל אישה, לא משנה מה הישגיה בחברה, מרגישה צורך או ציפייה להעלות תמונות מיניות של עצמה - ותשאלו אותן לדעתן על זה. תדברו איתן על כך שמבחר הבגדים של נערות ונשים בחנויות הן בהכרח חולצות צמודות או מכנסיים קצרצרים, ותביעו סקרנות מה הן חושבות על כך. מתוך שיחה קשובה, ואחרי שהן הביעו את דעתן, תביעו גם את דעתכם.

​

למשל, אם רואות ביחד תמונה מינית של הזמרת המוערצת, או כל פרסומת שהיא, אפשר להגיד: "איזו יפה היא, והיא משדרת עוצמה. אני רק תוהה למה כל התמונות שהיא מעלה הן גם בתנוחות כאלה. מה את אומרת?"; או בפעם הבאה שהולכות לקניות ביחד, אפשר להראות: "תראי, כל המכנסיים של בנות ממש קצרים, לעומת אלה של בנים. למה זה לדעתך? מה אם מישהי רוצה מכנסיים באורך אחר?".

נסו לא לדבר ישירות על בחירותיה של הנערה, אלא להצביע על התופעה הכלל-חברתית; לא לבוא עם אמירות חד משמעיות ופסיקות, אלא עם סקרנות אמיתית ורצון לפתח דיון מעמיק. בעיקר, כדי שהיא תהיה פתוחה לשיח, לא תרגיש ששופטים אותה ותפתח דעה עצמאית ומבוססת.

​

עדיפות השאלות הנכונות, מאשר שיהיו לכן את כל התשובות. זה בסדר גמור להשאיר את השיח בלתי פתיר ופתוח לדיון; זה מאפשר חשיבה מורכבת והבנה מתגלגלת ומתפתחת לגבי כל הגורמים שמשפיעים על הבחירות שלהן. העצמה אישית בה הנערה מקבלת עידוד להרגיש כוח ועוצמה, לצד חשיבה ביקורתית ומסר של תמיכה בהעצמה כלל נשית, תאפשר לנערות לעבור את המסע שלהן באופן מיטיב יותר. בזכות הדילמות שתציפו בפניהן הן ישאלו את עצמן, מה נכון לי? מה אני רוצה מול המסרים של החברה? איך אני רוצה לעשות את זה?

​

בהחלט ייתכן שהן יבחרו לפעמים בחירות שאינן לרוחכם; זה חלק מהניסוי והטעייה ההכרחיים בגיל ההתבגרות. תהיו שם כדי לשמש להן קול שהן לא בהכרח שומעות מהחברה, אבל שימו לב שיחד עם זאת אתם גם נותנים להן להשמיע את קולן האישי. זה לא בהכרח קל, אבל כך תוכלו ללוות אותן בכל שלב, להיתפס כרלוונטיים ולא שיפוטיים בעיניהן ולהיות לכתובת. גם אם הן רוקדות ומתלבשות כמו נועה קירל.