אינטימיות ברשת אינה דבר רע. היא פשוט חדשה לנו, ההורים

נועה נופר  // עיתון הארץ  // 14 למרץ 2022 

​

אתם קמים בבוקר ורואים כי הילד שלכם "נראה לאחרונה ב-3:27". אתם תוהים מה הוא עשה ער בשעה כזו מאוחרת, עם מי דיבר, ועל מה? הילדים שלנו גדלים באינסטגרם, בטיקטוק ובוואטסאפ. עבורם הרשתות החברתיות הן ערוץ תקשורת מרכזי בקשר שלהם עם החברות והחברים. לתפיסתם, העולם הווירטואלי אינו נפרד מהעולם המציאותי, וחוסר ההבנה שלכם את זה עלול ליצור פער גדול ביניכם ובינם.

​

כשאנחנו מדברים על חינוך למיניות, עלינו לדבר גם על הרגלי השימוש ברשתות החברתיות. אנחנו חיים בעידן מוצף במיניות. היא נמצאת בכל מקום, במיוחד בעולם הווירטואלי שלהם. אם ברצוננו לצייד אותם בכלים שייטיבו עמם, עלינו לקחת זאת בחשבון.

הבעיה שהשיח התקשורתי והחברתי בנושא הרשתות מושתת על הפחדות וסכנות, וכך גם השיח בנושא מיניות. כלומר, אם נדבר עם המתבגרים שלנו על רשתות ומיניות רק בהקשר של סכנות, התמכרויות ונורות אזהרה נתפס כלא רלוונטיים עבורם - גם לנוכח העובדה שאנחנו לכאורה סותרים את עצמנו בכך שגם אנחנו משתמשים ברשתות האלה כל הזמן.

בנוסף, בני נוער תופסים מיניות יומיומית כדבר שיש בו גילוי, סקרנות והרבה תחושות נעימות. לכן, אם נאמר לילדים שלנו כל הזמן: "תיזהרי, אל תלכי עם בחור שאת לא מכירה", או: "תיזהר לא להכניס מישהי להיריון" - אנחנו יוצרים אצלם אנטגוניזם והתרחקות.

​

בכל הנוגע למיניות, בני ובנות נוער משתמשים ברשת החברתית כדי להיות "חלק מהחבר'ה", כדי לקבל בטחון ותגובות חיוביות וגם כדי לייצר אינטימיות. כחלק מזה הם מקיימים שיחות אישיות, התכתבויות פרטיות, שולחים תמונות אינטימיות ועוד. השימוש הזה מסב להם אושר, התרגשות, ציפייה ושמחה, ובעיקר - זהו פשוט ערוץ תקשורת מרכזי ורלוונטי עבורם. לחלקם אפילו קל יותר לתקשר כך מאשר פנים אל פנים.

כדי שנוכל לכוון אותם לשימוש מיטיב וחכם, כמו בחינוך למיניות, עלינו להתמקד ב"מה כן"; כלומר להעביר מסר שבו אנחנו מבינים מדוע זה נעים וכיף להם ומשם נוכל לדבר על מה שלא כדאי לעשות.

​

להתרגש ביחד איתם

לתפיסתנו, ההורים שגדלו ללא רשתות חברתיות, אינטימיות דורשת בתוכה שיחה מלב אל לב, פנים אל פנים וקירבה. ואכן, האינטימיות הווירטואלית שונה מאינטימיות פיזית, אבל היא בהחלט סוג של אינטימיות רגשית.

אינטימיות היא צורת תקשורת הדדית שמאפשרת ביטוי לפגיעות שלנו וגם לעוצמות שלנו, תוך תחושת קבלה והכלה של הצד השני. התכתבות אל תוך הלילה עם הנער שהבן שלי דלוק עליו יכולה להכיל בתוכה אינטימיות וירטואלית מאוד מרגשת. בהתכתבות כזו יכול להיות שיתוף אישי, תחושה שאני יכול לבטא את מי שאני באמת ותחושות של קבלה והכלה של הצד השני - גם אם הן רק כתובות. ואולי רק בגלל שהן כתובות.

​

המקום שלנו בתוך זה הוא להתרגש ביחד איתם, להעביר להם את המסר שהתכתבות אינטימית היא דבר נהדר ונעים. יחד עם זאת, להבחין ביחד בין אינטימיות וירטואלית לבין אינטימיות פיזית; לדבר על מבוכה שיכולה לעלות במפגש פנים אל פנים, וכיצד ניתן להתמודד איתה. אגב, זו בדיוק המבוכה שמלכתחילה מובילה לכך שבני נוער רבים מעדיפים לתקשר בהודעות יותר מאשר בשיחה טלפונית או פגישה.

עליכם גם להסביר לילדיכם שלכל אחד קל יותר לתקשר בצורה שונה. כלומר, יש כאלה שמביעים את עצמם טוב יותר בכתב מאשר בעל פה ולכן במפגש שלאחר התכתבות אינטימית יכולה לעלות תחושת אכזבה. בין לבין לא לשכוח לשמוח איתם על התחושות הנעימות שעולות בהם כשהם מרגישים שמישהו מבין ומכיל אותם, בוודאי אם עולה גם תחושה של התאהבות.

 

הסכנה האמיתית
אחד הפחדים הגדולים של הורים הוא החשש הלגיטימי של התכתבות עם זרים, אשר עלולים להיות עוינים לילדים ולילדות שלנו. רק אחרי שהעברנו להם מסר לפיו אנחנו מבינים ויודעים שיש ברשתות הרבה דברים חיוביים, הם יהיו פתוחים להקשיב ולהכיל את הכלים שאנחנו רוצים לצייד אותם בהם.

אחד הדברים המרכזיים שעליהם לזכור הוא שכל דבר שהם מעלים לרשת כבר לא תחת שליטתם. על כן, לא נשלח למישהו שאנחנו לא מכירים ולא פגשנו שום פרטים אישיים או תמונה אינטימית.

בנוסף, דברו איתם על כך שהרשת היא מרחב שדרכו אפשר להכיר אנשים חדשים, אך כשפוגשים חבר חדש יש לשים לב מי החברים שלו, לבדוק האם יש להם חברים משותפים, וכשירצו להיפגש פנים אל פנים כדאי שתלכו איתם ותשגיחו מרחוק, או שייסעו עם חבר או חברה. כך אתם מעבירים להם את המסר שאתם לא מונעים מהם מפגש עם מישהו שנראה להם אדם טוב, ובמקביל גם מגנים עליהם. אם נאסור עליהם לפגוש חברים מהרשת ייתכן מאוד שיעשו זאת ללא ידיעתנו וללא שיתוף של חברים טובים - וזה יוצר את הסכנה האמיתית מפניה אנחנו כה חוששים.

​

לסיכום, אינטימיות ברשת אינה דבר רע. היא פשוט חדשה להורים. לצד הצדדים המאתגרים שלה, עלינו ללמוד את הצדדים החיוביים שלה - ולהתמקד בשני אלה בבואנו לחנך את ילדינו לשימוש מיטיב ברשתות החברתיות בכלל ובשימוש הנוגע לזוגיות ומיניות בפרט.

​

כשקיבלתי פלאפון לקראת הצבא, אני זוכרת את הוריי אומרים לי שאנחנו דור מפונק כי אנחנו לא יודעים לחכות שבוע-שבועיים עד למפגש. הם טענו שבגלל הפלאפון יורדות כל ההתרגשות והציפייה. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שהם לא מבינים כלום והלכתי לחדר לשלוח לחבר שלי הודעה. בואו נלמד מטעויות העבר ונגרום לילדינו לדעת שלא רק שאנחנו מבינים אותם, אלא שגם ניתן לסמוך עלינו שאנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון.