"חינוך מיני" מלמדת את בני הנוער לעשות סקס, אך מזניחה חלק מהם בדרך
נועה נופר // עיתון הארץ // 11 לאוקטובר 2021
כשהייתי בכיתה ו', הייתי אובססיבית ל"בוורלי הילס 90210". בעידן שלפני האינטרנט, גזרתי ואספתי בקלסר כל פיסת עיתון שהיתה קשורה אליה ולא הפסדתי אף פרק. במבט לאחור, הסדרה שהיום נראית נושנה ומיושנת - שלא לומר שמרנית במובנים רבים - היתה אז פורצת דרך, וזאת הסיבה שהיא נגעה לי ולבני ובנות נוער רבות כל כך.
"בוורלי הילס" דיברה על נושאים שאף אחד לא העז לדבר עליהם: היא עסקה בהתאבדויות, התמכרויות לסמים, גירושים ומיניות. היום כמובן, זה נראה כמו בדיחה, חינוך מיני גרוע במקרה הטוב. ועדיין, כשדונה מרטין, "הבתולה הנצחית" ששמרה את עצמה לחתונה, הצליחה לשכנע את ועד ההורים למה חשוב להציב "קונדומט" בתיכון - זה היה רגע מכונן, לא פחות. באותם ימים זה נחשב למסר אמיץ: התלמידים עושים סקס, אז לפחות כדאי שיעשו זאת בבטחה.
אותו קסם ואומץ קיים היום ב"חינוך מיני", המשודרת בנטפליקס. היא מעזה לשבור סטיגמות, לנרמל התנסויות, רגשות וסיטואציות, ומעודדת נקודת מבט חיובית כלפי נושאים שלא דוברו עד כה. שבירת הטאבו מסייעת לבני ובנות נוער להרגיש שהם קצת פחות לבד בעולם, ומסייעת גם להורים - שבשונה מתקופת "בוורלי" - מדברים או לפחות רוצים לדבר עם הילדים שלהם על מיניות.
"חינוך מיני" עושה את כל אלה - ובגדול, וממשיכה לעשות זאת גם בעונה החדשה. בזכותה, בני נוער מבינים שמה שנראה להם "חריג", הוא בעצם נחלת הכלל. כך למשל, לכל פות יש צורה וצבע שונים, רוב הבנות לא מגיעות לאורגזמה מחדירה אלא מהדגדגן, גודל הפין לא קובע את מידת העונג של שני הצדדים ועוד.
בעונתה השלישית, הגדילו כותבי הסדרה לעשות, ושברו כמה טאבואים חדשים. סצנה אחת נפלאה במיוחד בעיניי (זהירות, ספוילר) היא של מייב (אמה מקי) ואייזיק, בחור עם שיתוק מוחין בכסא גלגלים (השחקן ג'ורג' רובינסון, שכמו דמותו, מתמודד במציאות עם שיתוק מוחין). השניים מדברים על התפקוד המיני של אייזיק, ומה הוא מרגיש או לא מרגיש בגופו. הסצנה הזו כל כך נפלאה, כי היא דוגמה ומופת לתקשורת מינית חיובית לפני מגע מיני ובמהלכה, ללא שום קשר אם הפרטנר.ית שלך בעל.ת מוגבלות או לא.
דוגמה נוספת לשבירת טאבו חשובה ביותר היא ההתייחסות לזהות א-בינארית (וגם במקרה זה, ההפקה בחרה בשחקנ.ית א-בינארי.ת בחיים האמיתיים, דואה סלאח). מעבר לייצוג חשוב של זהות א-בינארית ולאפשרות להיכנס קצת לעולמםן הרגשי של א.נשים קווירים וקוויריות, הסדרה גם מגלה טיפ פרקטי ובלתי מוכר בעליל - ממש בפרק האחרון - לגבי דרך בטוחה ובריאה יותר להשטיח את החזה עבור טרנסים או א-בינאריים.
ובכל זאת, יש הזנחה של ייצוגים.
יש שלל רגעים, סצנות ומסרים חשובים ונועזים בסדרה הזו, אך לצידם גם כמה בעיות חינוכיות שחשוב להיות מודעים אליהן. אלה לא הופכות את הסדרה ללא-טובה, אלא דווקא מזמנות שיחה משותפת עם המתבגר או המתבגרת שלנו. מי הוא המחנך,
בסדרה שעוסקת בחינוך מיני?
נראה שכל הדמויות הבוגרות בסדרה, ללא יוצאת מן הכלל, לא יודעות להיות המבוגר האחראי, או לחנך למיניות בריאה. לעומתן, כל הנערים והנערות דווקא צריכים לחנך את ההורים שלהם (חוץ מדמותה הנהדרת של מיס סנדס, המורה הנפלאה, שלא זוכה בעיניי למספיק זמן מסך). מול העובדה שהורים רבים רוצים לדבר על מיניות עם ילדיהם, וללמוד לעשות זאת באופן מיטיב - הסדרה מפספסת בגדול, כיוון שאין אף דמות מחנכת שעושה זאת נכון ויכולה לשמש מודל עבור הורים שמחפשים תשובות. בעיקר ניכרות חולשותיה של המומחית לחינוך מיני ד"ר מלבורן, בגילומה של ג'יליאן אנדרסון, שהפתיחות שלה מוצגת הרבה פעמים באור מגוחך ולא רלוונטי עבור בנה, בהצגה שטחית של דמות שהיתה יכולה להוות מקור השראה עבור הורים רבים.
מה עם הנערים והנערות שלא עושים סקס?
הסדרה מעבירה מסר ברור לפיו כל בני ובנות הנוער עושים סקס. בעונה הנוכחית אין ולו דמות אחת שלא מקיימת יחסי מין, וזה חוטא למסר המרכזי והחשוב של הסדרה כולה. דווקא מתוך הרצון לנרמל את העובדה שרבים ורבות מהנוער פעילים מינית - נוצר מצג הפוך שעשוי לגרום למי שלא פעיל.ה מינית, ושהנושא עדיין לא מעניין אותו/ה - להרגיש שמשהו לא בסדר איתו/ה. אמנם בעונה השלישית התלמידים והתלמידות בכיתה י"ב, ולפי הסטטיסטיקה 80% מבני ובנות הנוער מסיימים את התיכון אחרי התנסות מינית כלשהי, אך דווקא מסדרה שרוצה לשבור טאבו ולנרמל סיטואציות מורכבות או מביכות, הייתי מצפה שתהיה התייחסות הולמת גם ל-20% שלא פעילים מינית. צפייה בעונה הזו עלולה לגרום להם ולהן להרגיש שמשהו לא בסדר איתם ואיתן.
מה נסגר עם סצנות הפורנו-רך?
בעונות הקודמות, רוב סצנות המין היו בעלות מטרה חינוכית. רובן רצו להראות איך זה נראה במציאות, ולהנכיח שלל דילמות ותחושות שעולות ממפגשים מיניים אמיתיים, שלא נראים בדרך כלל על המסך, שם הסקס תמיד "מדהים" ונטול כל התמודדות. ודאי שהסצנות האלה הוסיפו סקסיות לסדרה שעוסקת בסקס, אך גם הוסיפו מקוריות, סקרנות ולמידה. אך כשהסצנות האלה הופכות לפורנו-רך, יש כבר קושי לקרוא לזה מיניות מיטיבה. העונה השלישית נפתחת, כאמור, במין. ועוד מין. ואם לא היה לכם מספיק - אז עוד קצת מין. אין מטרה לכך, חוץ מלהזכיר לצופה המנומנם שאל דאגה, בהחלט יש מין בסדרה. ואם חשבתי שהסצנות האלו יגמרו בפתיחת העונה ומטרתן למשוך קצת רייטינג וצופים - הרי שהן נמשכות לאורך הסדרה כולה, כולל סצנה אחת שזעזעה אותי במיוחד, בה זוג שוכב לעיני כל בטיול השנתי, במין רגע קומי חולף.
היכן הדמויות שלובשות מידה 40 ומעלה?
הסדרה מצטיינת בייצוג אתני רחב ומופיעים בה שחקנים ושחקניות מרקעים שונים. אך לצד זה, נעדר ייצוג של דמויות שלא מתכתבות בהכרח עם "מודל היופי". למעט דמותה של ויו, כל הדמויות אינן קרובות להיות מלאות. לפיכך, המסר העובר הוא בעייתי. את רזה וחתיכה? אתה חתיך לוהט? אתם תזכו לאהבה ולא תמותו בתולים. יש לך צלוליטיס? אתה לא מכור לחדר כושר ועושה שרירים? אהבה זה לא בשבילכם, בטח שלא מין נעים ומיטיב. כסדרה כל כך מתקדמת, חדשנית ובועטת במגוון רחב של תחומים, "חינוך מיני" צריכה לעשות צעד נוסף גם בהקשר הזה. גופים בכל הגדלים זכאים למיניות חיובית ומענגת.
אין בכוונתי להרוס את הצפייה, אלא רק להציע משקפיים ביקורתיים דרכם תראו אותה באור חיובי אף יותר. סדרות טלוויזיה הן הזדמנות נפלאה לחינוך, משום שדרך תכנים שמעניינים את הילד או הילדה, אפשר לייצר שיחה רלוונטית עבורו ועבורה. נצלו את ההזדמנות לצפייה משותפת, ודברו ביחד על על המסרים הנפלאים, החשובים והבועטים, אך גם אל תשכחו להציף את השאלות הביקורתיות שיעודדו את המתבגר/ת שלכם לחשוב. מי יודע? אולי בעוד 20 שנה מייב ואוטיס ייראו שמרנים ולא רלוונטים כמו דונה מרטין, אבל לפחות הילדים והילדות שלכם יוכלו לספר שדיברתם איתם ואיתן על זה כבר אז.