"הפעם הראשונה חייבת לכאוב" זה מיתוס מסוכן
נועה נופר // עיתון הארץ // 1 לדצמבר 2022
מיתוס מסוכן מסתובב בקרבנו, לפיו "אין מה לעשות, הפעם הראשונה חייבת לכאוב". המיתוס הזה בעייתי פעמיים. בפעם הראשונה, כי הוא לא נכון. בפעם השנייה, כי הוא מנרמל כאבים בחדירה בעת קיום יחסי מין, וגורם להרבה נשים לחשוב שהבעיה היא אצלן וש"ככה זה".
כמחנכת למיניות, שאלות הקשורות לכאבים בחדירה הן בין הנפוצות ביותר. גם בקרב בנות נוער שמתמודדות עם הבעיה, וגם בקרב בני נוער ששואלים באשר לבת הזוג שלהם וכיצד ניתן לפתור את הבעיה.
בבואנו לתת לה מענה, כהורים או כאנשי חינוך, הסוגייה הזו יכולה להיות מורכבת. מדובר בשיחה מאוד ישירה, על אקט מאוד אישי וספציפי. על כן, ייתכן מאוד שהילד או הילדה שלנו לא יבואו להתייעץ איתנו בנידון, אבל אנחנו בהחלט יכולים לאותת שאנחנו כתובת עבורם. חשוב לזכור שהאחריות ליזום שיחה בנושא היא שלנו, המבוגרים.
כיצד נעשה זאת?
אם יש לנו תקשורת מאוד פתוחה עם הנער או הנערה, אפשר לשאול אותם אם הם שמעו על המיתוס ש"הפעם הראשונה חייבת לכאוב", ושחשוב שידעו שזה לא נכון. אם תקשורת ישירה נראית לכם פחות מתאימה בקשר שיש לכם עם הנער או הנערה, אפשר למצוא "דלתות" שמובילות להתייחס לנושא כבדרך אגב: אם מתפתחת שיחה על יחסי מין, נוכל להזכיר זאת, או נחפש תירוץ כדי להעלות את הנושא, כמו סצנה טלוויזיונית שראינו ביחד ובה מגע אינטימי.
חשוב מאוד לזכור לפני שיחה שכזו, שבחינוך למיניות חיובית אנחנו עושים הבחנה בין שיח על מיניות, לשיח על חיי המין. שיח על מיניות הוא שיח כללי, המתייחס להשפעות החברה על המיניות שלנו ולהתנהגויות מיניות שונות אותן נוכל לנרמל או לתת מענה לשאלות וסוגיות סביבן. לעומת זאת, שיח על חיי מין הוא שיח ספציפי כלפי אדם מסוים, ומה הוא עושה או לא עושה. בשיחה עם הנער או הנערה נשאיר את חיי המין שלנו מחוץ לתמונה, וגם את שלהם.
בשל כך, לעולם לא נשאל באופן ישיר על כאבים בחדירה, ולכן חשוב מאוד לפתוח את הנושא דרך התייחסות למיתוס או לשמועה שרצה סביב כאבים בחדירה. כך, הנער או הנערה לא ירגישו שחדרו להם למרחב הפרטי ויגבר הסיכוי שירצו להמשיך לדבר - על זה וגם על נושאים אחרים. אם אחרי היוזמה שלכם הם מבקשים להפסיק את השיחה, חשוב לכבד את בקשתם.
אפשר לסיים במשפט: "בסדר גמור, לא נדבר על זה אם את לא רוצה. חשוב לי שתדעי שאשמח לדבר על זה, או אם תרצי, אני יכולה להפנות אותך למישהי אחרת שאולי יהיה לך נוח לשאול אותה". חשוב לאפשר פתח להתייעצות עם דמות אחרת, ואפשר להפנות לקו הפתוח של עמותת "דלת פתוחה", או למישהי מוסמכת שעוסקת בתחום.
אלו מסרים חשוב שנעביר לנער או לנערה שמתייעצים איתנו בנושא?
זה לא חייב לכאוב!
המיתוס הזה התקבע משום שאם מקיימים מגע מיני כלשהו, בטח הכולל בתוכו חדירה, ללא הקשבה לגוף ולמה מתאים ונעים, אז כואב. בעבר, מיניותה של האישה לא קיבלה לגיטימיות ככזו שמענגת ונעימה, ולכן התפתח המיתוס שהפעם הראשונה כואבת. המיתוס הזה גם קשור סביב מיתוסים נוספים שקשורים בשער הנרתיק. חשוב להגיד להם, שלמרות התפיסה שחדירה כואבת רק בפעם הראשונה, יש נשים ונערות שיכאב להן בכל פעם שינסו לקיים חדירה עם פרטנר חדש. ויש כאלה שסובלות מכאב כרוני בנרתיק בעת קיום יחסי מין, וגם לזה יש טיפול. אבל מה שחשוב זה להעביר את המסר שאף אחת לא "חייבת" לעשות משהו שכואב לה, וזה לא גורל חתום.
מדוע זה קורה?
פעמים רבות הכאב נובע משום שלפני מגע מיני ראשון, המביא איתו התרגשות, ציפייה וחששות, הגוף יכול להגיב לרגשות הללו ולהיות מכווץ יותר. כך, גם פתח הנרתיק מכווץ יותר ולכן הניסיון לקיים חדירה יכאב. יש לכאב סיבות פיזיולוגיות וסיבות רגשיות.
מבחינה פיזית, ייתכן שיש צורך במגע מקדים ארוך יותר על מנת לאפשר לגוף לייצר רטיבות מספקת לחדירה ללא כאבים. אפשרות נוספת היא שגודל הפין גדול מדי עבור פתח הנרתיק של הנערה - אפשרות שכיחה בפעמים הראשונות ובגילים צעירים. במקרה כזה, ייתכן שהזמן ומיניות שאינה מכוונת חדירה יעזרו, וייתכן שלא. אפשרויות נוספות הן כניסה עמוקה או חזקה מדי של הפין אל הנרתיק, או חדירה ממושכת מדי גם לאחר שהנרתיק כבר התייבש.
לעיתים, הגוף יבטא את מה שלנערה קשה לבטא בקול, ועל כן, כאבים בחדירה בהחלט יכולים לנבוע מקושי רגשי. כך, אם הנערה מתלבטת לגבי הנער וטיב הקשר איתו, ייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי בהתכווצות של הגוף ושל פתח הנרתיק, מה שעלול להוביל לכאב. אפשרות נוספת היא אם הנערה מרגישה שאיננה מוכנה לאקט המיני הזה, ומקיימת אותו מסיבות שאינן נכונות עבורה. אפשרות אחרת היא תחושת דחייה או גועל של הנערה מהפות של עצמה. תחושה של רתיעה כלפי הפות יכולה בהחלט לייצר מחסום רגשי או תרבותי.
חשוב להדגיש שיש נשים ונערות שיכאב להן גם לאחר ההמלצות הבאות, ואז יהיה נכון לבדוק אם מדובר בבעיה כרונית כגון וגיניסמוס, וסטיבוליטיס או דלקות חוזרות. יחד עם זאת, לפני שמפנים את הנערה לבדיקה חודרנית, נכון יהיה קודם כל לנסות לפתור את הכאב בדרכים הבאות.
אם כואב - מפסיקים!
זה מסר ממש חשוב. מיניות היא מתנה, ואחת המתנות המרכזיות שהיא מביאה לנו זה את תחושת העונג. לכן, מיניות שאינה מענגת, פשוט צריכה להיפסק. לכן, כדי לקיים אקט מיני כל כך אינטימי כמו חדירה, בטח שבפעמים הראשונות, רצוי לעשות זאת עם פרטנר שאני מרגישה בנוח איתו, שקשוב לי ושאוכל לשתף אותו אם יכאב לי, ולהפסיק במידת הצורך.
מה אפשר לעשות כדי למנוע כאב?
קודם כל, אוננות היא דרך מצוינת עבור הנערה להכיר את גופה, את הפות שלה וספציפית את פתח הנרתיק. אוננות הכוללת גם החדרת אצבעות יכולה להיות הכנה מצוינת, עדינה והדרגתית לקיום אקט החדירה.
בעת מגע מיני עם פרטנר, חשוב לקחת את הזמן ולתת לגוף להרפות ולהתמסר. לכן, חשוב כל כך מגע מיני עדין ונעים, שאינו מכוון רק לחדירה. מגע מיני שכולל בתוכו התקרבות, ליטופים, נשיקות וקירבה - ללא מגע באיברי המין - יגרום לתחושת בטחון, קירבה והרפייה.
לנרמל, לנרמל, לנרמל
בהחלט קורה שהניסיון לחדירה כואב, וזה בסדר. את ממש לא היחידה שמתמודדת עם זה אבל אין סיבה לסבול. חשוב להעביר את המסר שמיניות היא לא רק חדירה, אלא שלל אפשרויות מהנות ומענגות לא פחות. אפשר לספר שיש זוגות ש"מצליחים" לקיים חדירה רק לאחר מספר ניסיונות לא מבוטל, ואם השיחה מתקיימת עם נער, חשוב להדגיש בפניו את תפקידו המרכזי במתן תחושת בטחון עבור הנערה.
ומה אם הנער או הנערה לא רצו לדבר איתכם, או שאולי עבורכם זו שיחה מביכה מדי - אבל בכל זאת חשוב לכם להעביר את המסר? גם פה, הכל בסדר. לא חובה. חינוך למיניות הוא לא רק מה שאנחנו אומרים או לא אומרים להם, אלא גם מה שאנחנו עושים. אפשר, למשל, לשלוח להם את הטור הזה בוואטסאפ.