לא מרגישים בנוח עם אמצעי המניעה הקבוע? יש שלל חלופות
מיכאל קרן // עיתון הארץ // 27 למרץ 2023
כשהייתם בכיתה ו', והמורה לחינוך מיני ניפחה בשיעור קונדום כאילו הוא בלון זה היה מצחיק, מביך ובעיקר לא מאד רלוונטי לחייכם. חולפות השנים, וגברים ונשים מוצאים את עצמם באמצע החיים עם מעט מאוד ידע על אמצעי המניעה שהם משתמשים בהם ועל החלופות הקיימות כיום.
היריון, כידוע, הוא תוצאה של הפרייה, מפגש בין זרע לביצית. אישה מבייצת פעם בחודש למשך 24 שעות, כ-14 ימים לאחר היום האחרון של הווסת שלה. זרע יכול להישאר פעיל ופורה בגוף האישה לתקופה מקסימלית של עד חמישה ימים, כך שבפועל מדובר בכעשרה ימים בחודש בהם המפגש בין זרע תקין לביצית יכול להתקיים. ולכל מי שאינם מעוניינים להיכנס להיריון, לפניכם כמה סוגים שונים של אמצעים למניעת הריון.
חוצצים וקוטלים.
במשפחת החוצצים נמצאים כל אותם מוצרים פלסטיים המונעים מהזרע להגיע אל הביצית. במשפחה זו מככב הקונדום הגברי בשל יעילותו ופשטות השימוש בו, אולם הוא לא היחיד. אליו מצטרפים ארבעה אמצעי מניחה חוצצים נשיים: הקונדום הנשי, הדיאפרגמה, הכובעון הצווארי והספוגית.
הקונדום הנשי, בדומה לקונדום הגברי, יעיל במניעת היריון ובמניעת מחלות. למעשה, הם היחידים שמונעים הדבקה. בשונה מהקונדום הגברי, את הנשי ניתן להכניס לנרתיק לפני המפגש המיני ובכך להימנע מתפעול אמצעי המניעה תוך כדי המעשה. הוא מתאים יותר במקרים בהם הזקפה של הגבר רכה יותר ויש קושי לחבוש את הקונדום הגברי. חסרונותיו של הקונדום הנשי, הוא שחלק מהנשים מדווחות שהוא מקהה עבורן את התחושה - בדומה לתלונה של גברים רבים על הקונדום הגברי. אחרות חשות אי נוחות בשל הנראות שלו, שכן לקונדום הנשי פתח טבעתי שמכסה את שפתי הפות מבחוץ.
הכובעון הצווארי והדיאפרגמה מונחים בתוך הנרתיק ומונעים מהזרע להגיע לצוואר הרחם. יתרונם הוא בכך שהם אינם נראים מבחוץ, אך בשונה מהקונדום הנשי, יש להתאימם על ידי אשת מקצוע לגוף הספציפי ולהניחם במקום הנכון על מנת שיבצעו את תפקידם ביעילות. לכובעון ולדיאפרגמה אחוזי יעילות נמוכים יותר ולכן מומלץ להשתמש בהם בשילוב קוטל זרע - חומר הפוגע בקרום תא הזרע איתו הוא בא במגע ומשמיד אותו. הספוגית ספוגה בקוטל זרע ובכך היא עושה במקביל את שתי הפעולות - גם מונעת מהזרע לעבור וגם קוטלת אותו. יתרון נוסף שלה, הוא שאינה דורשת התאמה על ידי אשת מקצוע.
התקן תוך רחמי (לא הורמונלי).
ההתקן מוחדר לרחם. הנחושת שבו פוגעת בתנועת הזרע אל הביצית, ועצם נוכחותו ברחם מונעת היריון. יתרונותיו הם בכך שהוא מהווה פתרון בטוח, יעיל וארוך טווח. חסרונותיו הם שהוא דורש התקנה על ידי רופא, שכרוכה לרוב בכאב. נשים רבות מעידות על כך שהוא מגביר את כאבי הווסת, מאריך את פרקי הדימום ומלווה לעיתים בדימומים קלים גם מחוץ לימי הדימום של הווסת.
הורמונליים. גלולות, התקן הורמונלי, זריקה, מדבקה וגלולת חירום - כל אלה מונעים היריון בכך שהם משפיעים על המאזן ההורמונלי של האישה ומונעים מהשחלות לשחרר ביצית. אם אין ביצית אין הריון. כולם, למעט גלולת החירום, מציעים אחוזי יעילות גבוהים מאד. חסרונם מצוי בשלל תופעות לוואי: מירידה בחשק המיני דרך השמנה, יובש נרתיקי ונטייה מוגברת לדיכאון. יעילותה של גלולת החירום יורדת ככל שמתארך פרק הזמן בין המגע המיני לנטילתה. ההתקן ההורמונלי דומה להתקן הרגיל בצורת פעולתו, אך בנוסף הוא מפריש באופן מבוקר פרוגסטרון המעבה את ריר צוואר הרחם ומקשה על הזרע להגיע לביצית.
טבעיים.
האמצעי הנפוץ ביותר במשפחה זו הוא המשגל הנסוג, או בשמו השגור יותר "לגמור בחוץ". אליו מצטרפות שיטת המודעות לפוריות ופרקטיקות של רב־אורגזמיות גברית המאפשרות לגברים לחוות את החוויה המענגת של האורגזמה מבלי שזו תגרום לרפלקס השפיכה.
השימוש במשגל נסוג כאמצעי מניעה מחייב רמה גבוהה של קשיבות גופנית אצל הגבר. לכן, בשימוש נכון הוא זוכה ל-96% אחוזי הצלחה, אך בשכלול כלל הזוגות הבוחרים בו כאמצעי יחידי, אחוזי ההצלחה שלו צונחים ל-80%. שיטת המודעות לפוריות היא למעשה חיבור של מספר שיטות ומבוססת על שלושה מדדים אשר באמצעותם יכולה אישה לדעת מתי מתרחש הביוץ שלה ולהימנע משפיכת זרע בנרתיק ללא חוצץ או קוטל סביב ימי הביוץ.
המדדים הם:
1. חום השחר. ניתן למדידה על ידי מדחום ידני או על ידי מדחום אפליקטיבי שמזין את הנתונים ישירות לאפליקציה.
2. מיקום צוואר הרחם ומצבו. האם הוא פתוח יותר או פחות, גבוה או קרוב יחסית לפתח הנרתיק.
3. הפרשות מהנרתיק - כמות ומרקם.
כשהשיטה מיושמת נכון, היא בעלת 95% יעילות. החיסרון העיקרי שלה הוא גם היתרון שלה - היא מחייבת היכרות אינטימית של האישה עם גופה ומחויבות להקפיד על המדידה והרישום. ניתן להיעזר בספר "שיטת המודעות לפוריות" של טוני וושלר ובמדריכות מוסמכות של השיטה, המכשירות ומלוות נשים בהטמעתה. השיטה דורשת מעורבות ושיתוף פעולה של בן הזוג, שכן הפרקטיקות המיניות האפשריות משתנות לאורך המחזור החודשי והוא צריך לשאול ולדעת מה מתאים בכל שלב.
שיטת הגבר הרב־אורגזמי היא ידע עתיק מהמזרח שהיגר למערב בעיקר ב-50 השנים האחרונות. עיקרו טכניקות גופניות ונפשיות פשוטות המאפשרות לגברים לחוות אורגזמה מבלי לשפוך זרע. המתרגלים שיטה זו מחזקים את שרירי רצפת האגן שלהם באמצעות תרגילי כושר ייעודיים ומפתחים מודעות לאנרגיה המינית בגופם. איסוף שרירי רצפת האגן מעט בטרם ההגעה לאורגזמה מאפשרת הפרדה בין החוויה האורגזמית, המתרחשת במוח, לבין רפלקס השפיכה המתרחש בשרירי רצפת האגן הגברית.
בדומה לשיטת המודעות לפוריות, היתרון הוא גם החיסרון - מדובר בשיטה המחייבת תרגול והיכרות מאד מעמיקה של הגבר עם החוויה המינית של עצמו. אין מחקר מסודר על יעילותה של השיטה כאמצעי מניעה, אך יש זוגות שמשתמשים בה בהצלחה למטרה זו. למעוניינים להעמיק היכרותם עם גוף הידע הזה, אני ממליץ לקרוא את הספר "הזוג הרב אורגזמתי" מאת דאגלאס וצ'יה בהוצאת ענבר, או ללמוד זאת ממורים למיניות טאואיסטית או טנטרה.
אחת ולתמיד.
מבחינת אמצעי מניעה לצמיתות, ישנן שתי אפשרויות: קשירת חצוצרות, המונעת מביצית האישה להגיע לרחם וקשירת צינורית הזרע (וסקטומיה), המונע מזרע להגיע לביצית. שניהם יעילים מאד ושניהם נתפסים בצדק כבלתי הפיכים, בשל המורכבות ואחוזי ההצלחה הנמוכים של הנסיונות לבטל אותם. שניהם דורשים הליך כירורגי פשוט יחסית ואינם פוגעים בהנאה המינית.
מעניין לציין, שעל אף שהניתוח הווסקטומי הוא ניתוח קל יותר מקשירת החצוצרות, הוא פחות נפוץ בארץ ואף נהוג לבצעו בהרדמה מלאה על אף שאין בכך צורך רפואי - כנראה בשל התגובה הרגשית של גברים בארץ לאפשרות שתער חד יקורב (שוב) אל מפשעתם.
לסיכום, חלקנו נשארים שנים עם אותו אמצעי מניעה משום שהוא תואם את צרכינו. אך במידה ואתם מרגישים שאמצעי המניעה שאתם משתמשים בו אינו מתאים לכם יותר, שווה להעמיק בחלופות האפשריות ולחפש יחד אמצעי מניעה שיענה טוב יותר על הצרכים המיניים, הרגשיים והזוגיים שלכם. ייתכן שתמצאו חלופה טובה יותר ועצם השיח הפתוח על הנושא יכול לתרום רבות לאינטימיות ולחווית הנוחות שלכם במיניות הזוגית.